<h1>הפרדס לרש"י הלכ' בישולי גויים</h1>
<h2>דף לה:</h2>
ענין הפת של ארמאי, במקום שאין פת ישראל מצוייה דין הוא שיהא פת גוי אסור, אלא שנמנו עליה והתירוה מפני חיי נפש. רב[נן] דקסרי בשם ר' יעקב אמר לדברי המתיר ובלבד מן פלטורי פת. אמר ר' יוסף פעם אחת הלך רבי במקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים, אמ[ר] אין כאן פלטר, אינהו סברי פלטר גוי והוא לא אמר אלא פלטר ישראל. אמר ר' חלבו אפי' למאן דמתיר אינו אלא במקום דליכא פלטר ישראל, אבל איכא פלטר יש[ראל] אסור. אמר ר' נתן אפי' למאן דאמר התיר ר[בי] הפת של ארמאי ה[ני] מ[ילי] בשדה אבל בעיר לא. אייבו מנכית ואכיל אמצרי דמתא. אמר רב נחמן לאייבו דאכיל לחמא דארמאי לא תשתעון בהדי דאייבו. פי[רש], על שהיה אייבו אכל לחם של גוים ציוה רב נחמן בבית המדרש שלא ידברו לאייבו.
<h2>דף לח.</h2>
אמר רב שמואל בר יצחק אמר רב כל הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום (גיעולי) [בישולי] גויים, בפומבדיתא מתנו הכי כל שאינו עולה על שלחן מלכים לאכול בו פת אין בו משום בישולי גוים. תניא ישראל ששם בשר על גבי גחלים ובא גוי והפכו עד שיבא ישראל מן הכנסת אינו חושש, וכן נמי שופתת אשה קדירה על גבי כירה ובאה גויה ומגיסה עד שתצא מן המרחץ ואינה חוששת. אמ[ר] ר' יוחנן בין שהניח ישראל והפך גוי ובין שהניח גוי והפך ישראל מותר ואינו אסור עד שיהא תחלתו וגמרתו ביד גוי. אמ[ר] רבינא כל שהוא כמאכל בן דרוסאי אין בו משום בישולי גוים.
<h2>דף לח:</h2>
פת ארמאי אפי' שיגר גוי ואפה וישראל מהדורי הדורי שפיר דמי. רבנן אמרי האי ריפתא ששיגר גוי ואפה ישראל שרי, או ששיגר ישראל ואפה גוי שרי. ואפי' שיגר גוי ואפה גוי ואתא ישראל וחתה בגחלים מותר. אבל עיסת ישראל אסור שילוש גוי אלא אם כן יושב ישראל עם הגוי כשהוא לש את עיסתו ויודע שאין הגוי מטיל לעיסתו לא שומן בשר ולא שומן חלב, בין עיסה של ישראל בין עיסה של גוי אינה מותרת עד שישב שומר ישראל בצד הגוי. והכל משום [ויקרא כ'] והתקדשתם והייתם קדושים וגו'. לשלם שכר טוב לצדיקים ולהיפרע מן הרשעים.
ביצה צלויה של ארמאי, חזקיה מתיר ורבי יוחנן אסר [ירושלמי ע"ב פ"ב ה"ח] עד כדין בניצלית לדעת, ניצלית [שלא לדעת נשמעינה מן הדא, מעשה שנפלה דליקה (באשת) [בחישת] קנים ובאגם תמרים והיו שם חגבים ונצלו. ואתא עובדא קומי רבי מנא ואסר, א"ר אבוהו משום תערובת חגבים טמאים. א"ר יוסי בי רבי בון והדא מן חמירתא דרב, רב נחת לתמן חמתון] (מקלקלין) [מקללין] וחמר עליהון.
